פופקורן פודקאסט – כל הפרקים

לצערי, לרובנו אין הרבה אמון במוסדות המדינה. אנחנו לא מבינים אם הם באמת משרתים אותנו או משרתים אינטרסים אחרים. אז הזמנתי את עדי טאיטו, שמסכמת 12 שנים בשירות המדינה, ועשור מתוכן במשרד רוה”מ, שתגביר לנו את השקיפות.
עדי מספרת שלרוב פתחה סתימות במשרד, קצת כמו שרברב – אבל של מדיניות ציבורית. אז על איזה סתימות בדיוק היא מדברת, ולמה למרות הכל – היא אופטימית? תקשיבו ותגלו

את הסיפור שלנו עם אהבה וזוגיות אפשר לספר דרך ההורמונים שמופרשים אצלנו במערכת יחסים – אדרנלין, דופמין, סרטונין, אוקסיטוצין, פרולקטין. אז מה כל אחד אומר ועל איזה שלב בזוגיות הוא אחראי?

האישה המתאימה ביותר לענות על השאלה הזו היא ד״ר ליאת יקיר שהיא ביולוגית, מרצה וחוקרת את הביולוגיה של הרגשות והשורשים האבולוציוניים של ההתנהגות האנושית – ההורמונים, הנוירונים והגנים, שמעצבים את מערכת ההפעלה שלנו. היא בעלת דוקטורט ומאסטר בגנטיקה ובחקר הורמונים מטעם מכון ויצמן למדע, ובעלת תואר ראשון במדעי החיים מאוניברסיטת תל אביב.

דיברנו על אהבה בעולם המודרני – עולם שהשתנה הרבה יותר מהר מהביולוגיה והגנים שלנו. האם הביולוגיה שלנו ערוכה לאהבה בעידן הדיגיטלי? והאם – אנחנו?

לפני 4 שנים גלי מאירי הקימה סטארטאפ, ולמרות שהיו לה עשרות לקוחות משלמים, היא החליטה לסגור אותו. היא נכשלה, והיא לא מתביישת לספר למה לדעתה נכשלה ועל הטעויות שהיא עשתה – מה הוביל לסוף הסטארטאפ, ומה אתם יכולים לעשות אחרת כדי להגיע לתוצאה שונה במיזם שלכם.

גלי היא יזמת עם המון ניסיון (אפילו פה בפופקורן – פרק 62) ומיזמים מצליחים – הקימה לבד את אתר ״תעשיה״ והיום שותפה במיזם ההשמה לפרילאנסרים ״דה ליסט״. היא מבינה בלקוחות, בביזנס, בשיתופי פעולה… אז למה בכל זאת סגרה ואיך תוכלו, ללמוד מהדרך שלה.

איך זה להיות איש עסקים לגיטימי בדובאי? האם קל להתחבר איתם? איך מייצרים עסקים עם אמירתים? מה צריך לדעת ולהכיר לפני שמגיעים לשם כדי להצליח באמת? מה הדעות הקדומות השגויות שיש לנו עליהם? והאם הם ישמחו לזרוק עלינו זהב אם רק נבוא עם רעיון להשקעה? יעוז סבר נחת בדובאי כבר...

לכבוד פרק ה-300 הבאתי לפופקורן איש מאוד מיוחד, שאני מעריץ. אדם שלימד אותי המון על התמדה ויכולת הסתגלות. אדם שאחראי במידה רבה למי שאני היום.

האדם הזה לא סיים את הבגרויות שלו בתיכון, אבל הגיע להיות פרופסור בטכניון. השתחרר מהשירות הסדיר בתור סמל ראשון, אבל איכשהו הגיע לדרגת סגן-אלוף – הכל תוך כדי מילואים. זהו אחד האנשים הכי מעוררי ההשראה שאני מכיר בעולם הזה. ולא, אני לא אובייקטיבי בכלל – כי אני מדבר על… אבא שלי.

אבא שלי הוא מתכנן ערים. מה זה אומר בכלל? עד כמה המתכננים האלו משפיעים על החיים שלנו (רמז: הרבה)? מה הם יכולים לעשות כדי להשפיע על האוכלוסייה? ואיך אפשר לתכנן אסטרטגית 30 שנים, בעולם שבקושי מבין מה יקרה 5 שנים קדימה?

שרון פאר עושה לא מעט דברים בחייו – הוא איש תקשורת שעורך תוכן בטלוויזיה, הוא מורה בתיכון לנוער בסיכון וגם מנחה הורים למתבגרים. אבל את הספר שכתב עם מיכל דליות, ‘המתכון לגידול ילדים מוצלחים’, לאחר שנתיים של תחקיר, הוא מחשיב כמיילסטון הכי משמעותי שלו. שלא נאמר, הצלחה.

זה אומנם לא פודקאסט על גידול ילדים מוצלחים ועל חינוך – אבל רציתי לשמוע משרון מה הוא חושב על גידול מבוגרים מוצלחים, או האם הוא רואה דמיון בין מה שאנחנו מלמדים ילדים, למה שאנחנו יכולים ללמד את עצמנו. עניין אותי אישית גם מה מנהלים יכולים לקחת מהורות טובה ואיפה נמצאות נקודות ההשקה בין הורות וניהול.

מנכ״ל אינטל ישראל עד לא מזמן, חי חמש שנים בשתי יבשות במקביל. בחיים מפוצלים. והוא אהב את זה.
באינטל ניהל 12,000 עובדים, בחברה שאחראית לכ-1.9% מהתל״ג במדינה. לא מזמן פרש, אז למזלי סופסוף היה לו זמן להתפנות אליי.
הוא אמר בחצי צחוק שאין לו איך לייעץ לצעירים על קריירה – כי הוא עצמו לא ממש תיכנן את שלו. אבל דווקא בגלל זה יש המון מה ללמוד ממנו.

דיברנו על מה עושה מנכ״ל גדול שעכשיו נמצא בחופש, איך זה מרגיש, על איך זה לחיות בשתי יבשות, מה אמריקאים חושבים על ישראלים, וגם על – למה חשוב לכתוב את ספר ההפעלה שלך כל פעם מחדש, ולמה חשוב כמנהל לתקשר עם העובדים כל הזמן.

זו תקופה שמאלצת אותנו להסתגל. וגם הלמידה שלנו מסתגלת איתה. זה התחיל מהאינטרנט – הידע הפך להיות זמין בלחיצת כפתור. וכמובן – עכשיו הבינה המלאכותית לוקחת את זה צעד קדימה ומספקת לנו את התוצרים, את הפלט ובמקום מסויים את העיבוד המחשבתי. ובעולם כזה – האם עדיין יש מקום ללמידה? ובאיזו צורה?

לשם כך הזמנתי את ד”ר ננה אריאל(!), שהיא חוקרת ומלמדת רטוריקה, תרבות ומדעי הלמידה באוניברסיטת תל אביב. לשעבר חוקרת ומרצה אורחת באוניברסיטת הרווארד בארה”ב, ויצרה את הגרסה המקומית הרשמית של ה-Mooc (שזה אומר קורס אוניברסיטאי ללמידה מרחוק) של “ללמוד איך ללמוד”. מאמרים שלה הופיעו במגזינים ובכתבי עת בינלאומיים, והיא המחברת של ספר הילדים “הספר הכי משעמם בעולם” בהוצאת אסיה.

אז ישבנו ודיברנו על למידה – מה גורם לנו ללמוד יותר טוב? מהו הסקיל החשוב ביותר שחשוב שנשמר למרות הטכנלוגיה ואיך הוא קשור לפודקאסט? מהי תורת הרטוריקה? ואיך אפשר ללמוד את המיומנויות הרכות – יצירתיות, תקשורת בינאישית, חשיבה ביקורתית, וכו׳?

אי אפשר להשתפר או לעשות עבודה טובה, בלי להיות מסוגל.ת לקבל ביקורת. אבל מה לעשות שהאגו שלנו לא אוהב שמבקרים אותו?
בפרק משותף עם יהודית כץ שיתפנו בסיפורים אישיים על ביקורות שהעליבו אותנו, הקטינו אותנו, או עצבנו אותנו. וגם על ביקורות שנתנו בצורה לא טובה.
דיברנו על איך להתגבר על האגו, מתי ביקורת היא לגיטימית ומתי עדיף להתעלם ממנה, איך מוציאים ממנה את הטוב, וגם, איך נותנים לאחרים ביקורת בצורה אפקטיבית.

האם כדאי להיות העובדת הראשונה בחברה?! מה מלהיב בזה? וגם מה האתגרים? האם זה אומר שאת עושה הכל בחברה? או שיש לך תפקיד מוגדר? עד כמה באמת תשפיעו על ה-DNA של החברה?

נופר גוטליב אוהבת ליצור דברים מאפס. אולי בגלל זה היא בחרה להצטרף לסטארטאפ Compete, כעובדת הראשונה שלו. שם היא הביאה את החברה ל-300 לקוחות בשנה ו-95% רניואלס. וזה אחרי 10 שנים בתפקידי HR וניהול גיוס.
היום היא מלווה סטארטאפים ועוזרת להם לשפר את תהליך המכירה ולבנות את תשתיות ה-customers experience.
האם יתאים לכם להיות העובד/ת הראשונ/ה בסטארטאפ צעיר? נופר סיפרה איך זה מרגיש להיות שם מההתחלה.

רות פולצ׳ק טוענת שדווקא עכשיו, כשרואים האטה בגיוסים בשוק ההייטק, זה הזמן לפתח את הקריירה שלך. איך בדיוק? ולמה זו בעיקר הזדמנות עבור נשים לצמצם פערים?

רות פולצ׳ק היא מנכ”לית ומייסדת she codes – קהילת מפתחות התכנה בישראל, שהוקמה במטרה להגיע ל- 50% מפתחות תוכנה בתפקידים טכנולוגיים בתעשיית ההייטק בישראל, ארגון שנגע בלמעלה מ 50,000 משתתפות עד היום.
אז מה היא ממליצה לעשות בתקופות משבר על מנת לפתח את הקריירה שלכן? איך אפשר לפתח אמונה עצמית? וגם – למה היא כל כך אופטימית לגבי צמצום הפערים המגדריים בשוק העבודה?

חלק שני מהשיחה עם יהודית כץ – מהי עזיבה אסטרטגית? כמה אחוז מהזמן צריך להיות מושקע בתכנון לטווח הארוך? מהי עלות שקועה? איך מחליטים מתי לפרוש? למה אנחנו דוחים החלטות? למה צריך ללמוד להתמודד עם טעויות? איך אפשר לעזור למישהו שחשוב לך? ואיך לתת ביקורת?

הזמנתי את יהודית כץ, קולגה קרובה, ללמד אותנו איך כדאי לקבל החלטות בחיים ובקריירה שלנו. צללנו אל הפסיכולוגיה בקבלת החלטות, הבנו את הקושי שאנשים חווים כשצריך לקחת החלטה, ובעיקר – דיברנו על איך לפתור את הקושי בעזרת עקרונות לפתרון קונפליקטים פנימיים, קטנים וגדולים כאחד. (וגם לדבר על הקריירה המעניינת שלה עצמה.)

זכיתי לארח את דייב טראוורס, נשיא ZipRecriuter, מהפלטפורמות המובילות בארה״ב לחיפוש קריירה ועבודה. הזמנתי אותו לקפוץ לדבר על ההווה והעתיד של עולם העבודה – כי יש לו המוןןןן Data שאין לאחרים.

בין 1999 ל-2002 דייב עבד בדיסני, ואז עבר לבית הלבן כחלק מהצוות של מזכירת המדינה דאז, קונדליסה רייס. הוא מחזיק בתואר ראשון מאוניברסיטת סטנפורד ו-MBA מאוניברסיטת הווארד.

רציתי ללמוד ממנו – אילו טרנדים הוא רואה בעולם העבודה? מה הסטטוס של עבודה מרחוק בארה״ב? מה זה Pay Transparency ולמה זה חובה בחלק ממדינות ארה״ב? למה עדיין יש מחסור של עובדים בארה״ב? איך מחפשי העבודה ומגייסים מתייחסים לבינה המלאכותית? ואיך יראה הגיוס בעתיד?

לאנשים קל לחשוב על הטווח הקצר, אבל מה עם הארוך? את הפירות למה שאנחנו עושים, אנחנו רוצים לראות מהר. תחשבו על מנהלים שצריכים להראות תוצאות מיידיות לבעלי המניות, או על בחור שמעדיף לטוס לחופשה בחול מאשר להגדיל את הפנסיה שלו. היום נאכל שומן וסוכר כי טעים, לבריאות כבר נדאג אחר כך.
אם אנחנו ככה עם עצמנו, מה הפלא שאנחנו ככה עם העולם בו אנחנו חיים?

החדשות הטובות הן, שנמצא פתרון (לפחות חלקי) לבעיה. הוא נקרא ESG, ובפרק של היום נדבר עם המומחית מס׳ 1 לעניין בישראל שתנסה להסביר איך אפשר להציל את העולם שלנו (לא פחות).
מיכל פוניה אלכסנדרון – בעבר מנהלת בכירה בארגון האו”ם בלונדון להשקעות אחראיות (UNPRI.ORG). היא בעלים של חברה יזמית שמקימה ומנהלת פרוייקטים בתחום האנרגיה והמיחזור באירופה. היא מלמדת ESG את בכירי ישראל, ומייעצת לכנסת ישראל בנושאי קיימות ואקלים.

איך כדאי שתראה התמונה שלך בלינקדאין? האם סטודנטים היום מבינים שהקריירה שלהם תהיה דינמית? איך ארגוני בוגרים עוזרים לקריירה שלך? האם לאקדמיה יש אינטרס להכשיר אנשים לעולם העבודה?
פעם המודל לבוגרי תואר ראשון היה ״תמצאו עבודה אחת עד הפנסיה. בהצלחה!״. היום המודלים האלו מאותגרים. העולם האמיתי שבחוץ מאפשר (ודורש) מודלים דינמים שיכולים להוות השראה לבוגרי לימודים.

כזו היא גם אודליה יצקן. אודליה היא סמנכ”לית קשרי חוץ ובוגרים במרכז האקדמי שלם. במסגרת תפקידה יצקן מנהלת את היחידה לפיתוח מקצועי וקריירה ומייעצת לסטודנטים ובוגרים על הצעדים הבאים בקריירה שלהם. למרות שהיא חיה את עולם האקדמיה מבפנים, היא מייעצת דווקא בתור מישהי שהתפתחה מתוך נתיבים שונים ולא עשתה רק דבר אחד – היא הגיעה בכלל מתחום התרבות, והיום מתעסקת בקשרי חוץ, יח״צ ופיתוח קריירה ומנהיגות כחלק מתפקידה הנוסף כיו״ר פורום ארגוני הבוגרים של ישראל – במסגרתו היא שואפת להפוך בוגרי תוכניות הכשרה חברתיות ומוסדות אקדמיים למנהיגים ואזרחים פעילים בחברה שלנו.

בשיחה איתה ניסינו להבין את התפר שבין סיום הלימודים לבין המעבר לעולם העבודה – מה צריך לקחת בחשבון, מה הצעד הראשון שכדאי לעשות מיד בסיום הלימודים, והאם האקדמיה יכולה בכלל להכשיר אנשים לעולם העבודה כשהוא מתפתח כל כך מהר?

נוי הדס ידעה כבר בגיל 16 מה היא הולכת לעשות אחרי הצבא – לשנות את פני החקלאות המקומית ולהיות בית לחקלאים הישראלים – משימה לא פשוטה. בטח כשאת מנסה לשנות תחום שהוא מאוד גברי ומסורתי שמתנהל בדרך מסוימת עשרות שנים.
את נוי, אתם כנראה מכירים בשם ״נוי השדה״, אותה רשת שהקימה כבר בגיל 21 בשמה ובחזונה. זוהי רשת חקלאית למכירה ישירה מהחקלאי עם 13 סניפים בכל הארץ, 400 עובדים, ושני מרכזים לוגיסטיים. עסק שמגלגל 200 מיליון ש״ח בשנה אבל גם שם לעצמו כערך וכמטרה לדאוג קודם כל לחקלאי הישראלי.

האם לאנשים שלא נראים או מתנהגים כמו סיפורי ההצלחה הקלאסיים – יש סיכוי שם בחוץ? איך אנשים מפונמים אמורים להשתלב בעולם הזה? האם מוטיבציה צריכה לבוא מבפנים או מבחוץ? איזה מקום יש לפגיעות ופתיחות במקום העבודה? ובין מנהלת למנוהל? ומה זה אומר לראות את העובדים שלך בעיניים טובות?

איריס שור היא יזמת סדרתית. הקימה 3 סטארטאפים, מתוכם שניים רשמו אקזיטים (האחרון נמכר לפני שנה ללינקדאין). ועדיין, היא מרגישה שהיא לא טובה בגיוס כספים. בספר החדש שלה, שנקרא ״סיפור יזמות אמיתי״, היא נפתחת בצורה הכי כנה ואותנטית שיצא לי לראות, ומספרת על העלילות של מי שהוא לא הפרופיל היזמי המדומיין. איך מתמודדים עם הקולות הפנימיים שאת לא ראויה להצליח? או עם ההרגשה שאת לא הטיפוס הזה שנכנס לחדר ומדבר בביטחון עם כריזמה שופעת?

דיברנו על אנשים שהם לא הפרופיל הסטנדרטי להצלחה, ואיך הם בכל זאת מצליחים. ועל איך להישאר מי שאת, ואיך זה יכול לעזור גם במקומות שבהם מעודדים אותנו לשים מסכות.

למה בעולם העבודה החדש צריך לחשוב כמו פרילנס? מה זה אומר להיות סלאשרים ומה היתרון בלהיות סלאשרים? איך ארגונים מתייחסים לעובדים שעושים דברים מהצד?
ומה השאלה שצריך לשאול כדי להבין את הצעד הבא בקריירה שלנו?

אז יש לכם משרה מלאה. אתם אוהבים אותה, באמת שאוהבים. אבל אתם רוצים יותר.
אז בסופ״ש, ואולי בערבים, אתם עושים דברים נוספים, נוספים לצד העבודה. כאלו שמכניסים לכם כסף אבל גם מספקים לכם עניין ומשמעות. בקיצור – אתם סלאשרים.

ובדיוק על זה דיברתי בפרק החדש של פופקורן עם טלי סלונים-שפט – שהיא סלאשרית על מלא. במשך היום היא מנהלת משאבי אנוש של חברה בינלאומית – Pendo – בישראל ובאנגליה. בו-זמנית, בערבים ובסופי שבוע, היא מאמנת קריירה, עושה השמות בכירים, ואימוני מנטורינג למנהלות משאבי אנוש. אה, היא גם בלוגרית.

למה בעולם העבודה החדש צריך לחשוב כמו פרילנס? מה זה אומר להיות סלאשרים ומה היתרון בלהיות סלאשרים? איך ארגונים מתייחסים לעובדים שעושים דברים מהצד?
ומה השאלה שצריך לשאול כדי להבין את הצעד הבא בקריירה שלנו?

אז יש לכם משרה מלאה. אתם אוהבים אותה, באמת שאוהבים. אבל אתם רוצים יותר.
אז בסופ״ש, ואולי בערבים, אתם עושים דברים נוספים, נוספים לצד העבודה. כאלו שמכניסים לכם כסף אבל גם מספקים לכם עניין ומשמעות. בקיצור – אתם סלאשרים.

ובדיוק על זה דיברתי בפרק החדש של פופקורן עם טלי סלונים-שפט – שהיא סלאשרית על מלא. במשך היום היא מנהלת משאבי אנוש של חברה בינלאומית – Pendo – בישראל ובאנגליה. בו-זמנית, בערבים ובסופי שבוע, היא מאמנת קריירה, עושה השמות בכירים, ואימוני מנטורינג למנהלות משאבי אנוש. אה, היא גם בלוגרית.