פופקורן פודקאסט – כל הפרקים

מכירים את זה שאתם רוצים לעשות משהו ואתם לא מגיעים לסיים אותו? או דוחים למחר? תכירו את הילה מיכוביץ סיטון או בכינוייה ״הקרציה מפולניה״.

כשפגשתי את הילה בפעם הראשונה והיא סיפרה לי על העסק שהיא רוצה להקים נשארתי פעור פה. למה? כי הייתי קצת סקפטי אם זה יעבוד או לא.

כמה שנים אחרי, העסק שלה עובד ומתקתק והייתי חייב שהיא תספר לי איך היא גורמת לדברים לקרות, מה זה אומר להיות ״קרציה״, אילו שירותים היא נותנת? מה גורם לאנשים לעשות דברים? ולמה אנחנו עובדים יותר טוב עם נקיפות מצפון?

ידעתם שכחצי מהמשרות בהיי-טק הן לא משרות פיתוח?

הזמנתי את דורון אהרנסון שעובד איתי בג׳ולט, כדי לענות על שאלה מאוד קשה – איך עוברים להייטק אם אתה לא מתכנת או יוצא 8200 וכל הנסיון שיש לך הוא מתעשייה אחרת?

ודורון יודע את התשובה כי הוא בעצמו הגיע להיי-טק מתחומים אחרים – בצבא הוא בכלל היה בחיל האוויר, באוניברסיטה למד קולנוע וטלוויזיה ובשלב מאוחר יותר הקים סוכנות פרסום, שם פגש לראשונה את עולם הפיתוח העסקי.

אז איך הוא הגיע לעבוד בהיי-טק? איך מתגברים על פרדוקס הנסיון? אילו מכשולים יש למי שמעוניין לעשות את השינוי? ואיך אפשר להתאים את עצמך להיי-טק אם הגעת מתעשיות אחרות?

אז מה הקשר של ביונסה לתכנות?

כשנגה מן הייתה סטודנטית למדעי המחשב בלט לה דבר אחד מרכזי – אין איתה הרבה נשים לספסל הלימודים. אותה המגמה ממשיכה גם בעולם התעסוקה, ובצוותים טכנולוגיים בדרך-כלל אין ייצוג רב לכוח הנשי. בעיה נכון?

מתוך ההבנה הזו הקימה יחד עם שותפתה, יסמין דנסקי, את QueenB – יוזמה חברתית שמטרתה לעודד נשים צעירות ונערות להיכנס לתחום התכנות והטכנולוגיה.

אז איך אפשר לגרום ליותר נשים להיכנס לתחום הטכנולוגיה וההיי-טק? איך זה להוביל צוות טכנולוגי כאישה? למה קהל היעד של העמותה הן נערות בכיתה ח׳? האם הן עוברות סינון כחלק מתהליך הקבלה? ואיך תכנות יכול להיות כלי למסוגלות ואומץ עבור אותן הנערות?

ארז מלמד הוא יוצר וידאו והבעלים של סוכנות הקריאייטיב וההפקה peppertan,שעומדת מאחורי פרסומות שכנראה נתקלתם בהן בעת השיטוט היומי ביו-טיוב ובפייסבוק.

מה שבולט בעבודות של ארז הוא שלמרות שאלו עבודות מסחריות, אלו פרסומות בעלות ערך אומנותי וקריאטיבי. והאמת? זה עוד יותר מעניין, כי ארז בכלל הגיע מהתחום הטכנולוגי כראש צוות בחברת Dell.

אז איך הגיע לעשות דברים קריאטיבים? איך אפשר לאזן בין הסקרנות ללמוד דברים חדשים ובין מציאת פוקוס? איך הבין במה הסוכנות שלו צריכה להתמקד? איך הגיע לעבוד עם גוגל? מה זה תהליך קריאטיבי בעיניו? ואיך להתמודד עם מצבים שהם לא בשליטתנו?

תמיד רציתם לפתח את היצירתיות שלכם? הנה פרק בשבילכם.

ד״ר אורי לירז הוא מצד אחד מדען מוח שחוקר את מחלת האלצהיימר, ומצד שני עוסק בפיתוח שעשועני טלוויזיה, משחקים ואפליקציות – אז איך זה מתחבר בדיוק? התשובה הקצרה: יצירתיות.

אז מהי יצירתיות אמיתית? איך אפשר להתאמן על רעיונאות? מהי השפעת הגיל על היצירתיות? מה קורה בקונטרסט בין יצירתיות ליעילות? מהי חשיבה מסתעפת ומהי חשיבה מתכנסת? ואיך זה יכול לעזור לנו להיות יותר יצירתיים?

החלום שלכם זה לעשות את מה שאתם אוהבים? אייל רוב, למשל, עושה המון דברים שהוא אוהב –

כאיש תרבות הוא מצליח לשלב בין עשייה (די ג׳יי), כתיבה (תסריטים וביקורות מוזיקה), ולימודים (מרצה באוניברסיטת תל-אביב ובאוניברסיטאות בחו״ל). אם זה לא מספיק, ומתוך אילוצי הקורונה, הוא הקים מיזם בשם קריאייטיב קאלצ׳ר קלאב, בית ליצירת תוכן תרבותי אונליין לחברות וארגונים.

אז איפה התחיל החיבור למוזיקה ותרבות? למה לדעתו זה חשוב להשתעמם?

אילו טיפים יש לו ליוצרים? איך עושים כסף ממוזיקה? למה להתפטר זה אחד הדברים הכי טובים שאתה יכול לעשות? ומתי הבין שהוא לא יעבוד יותר בשביל אנשים אחרים?

אז איך אפשר לעבוד עם פחות סטרס? רועי זמיר הוא דוגמא למישהו שעשה מהפך –

ממירוץ יומיומי קשוח בתוך חברה גדולה כמו אלביט מערכות, בה כבר בגיל 34 הוא ניהל מעל 100 איש, הוא החליט להוריד הילוך והתחיל לעבוד רק 4 ימים בשבוע ו-6 שעות ביום.

בנוסף, הוא פעיל חברתית בפרוייקט ״ליצנבולנס״ – אמבולנס של ליצנים רפואיים שמגשימים חלומות לילדים חולים.

אז איך העז לעזוב משרה בכירה באלביט? איך אפשר לנהל ברגישות? מה הסיפור של ״ליצנבולס״? מהו חוק השלוש? איך הוא מנהל את השבוע שלו? איך לפנות למישהו שאני לא מכיר בכלל? ומה ההבדל בין בהירות לדיוק?

בוריס גורליק, שהתארח בפרק 142 של פופקורן, עבד במשך 6 שנים בחברת סייבר מבוזרת. מה שאומר שהוא עבד מרחוק עוד לפני שעבדו מרחוק. קצת כמו…פרילנסר. אבל לא באמת – המשכורת נכנסה באופן קבוע אבל איתה גם הנוחות והשגרה. חודש לפני הקורונה הוא החליט לעשות שינוי ולהפוך להיות עצמאי בתחום הדאטה.

מה גרם לו להחליט להיות פרילנסר? האם ההחלטה הייתה יותר רגשית או יותר מחושבת?

איך הוא למד לכתוב הצעות מחיר? מה ההבדל בין להיות שכיר ללקוח? איך הוא משיג לקוחות? ומהם הדברים שלדעתו גורמים ללקוח או למקום העבודה שלך להעריך אותך?

איך אפשר לראות את מה שחשוב? הזמנתי את ד״ר אורי גלובוס להסביר לי.

אורי נסע עד יפן כדי להתמחות באומנויות לחימה וגם עשה שם את הדוקטורט שלו. היום הוא עוסק בפיתוח משחקים, וגם מרצה על שלל נושאים כמו ADHD ופרודוקטיביות.

דיברנו על כל הנושאים האלו אבל גם על תחום אחר מסקרן בו הוא עוסק –

למידה באמצעות חידות, אותו הוא מגדיר כחדר כושר למוח לפיתרון בעיות.

אז מהי למידה באמצעות חידות, ואיך זה אמור לעזור לנו לפתור בעיות בחיים האמיתיים?

איך אפשר להסתכל על בעיה ולמצוא לה פיתרון? ומהן הבעיות שקיימות בתחום של פרודוקטיביות וניהול משימות ואיך Duedo האפליקציה שפיתח פותרת אותן?

נוחם אוחנה, מנהל ומייסד אתר מידרג הוא דוגמא למישהו ששם את המוסריות לפני הכל, גם לפני הרווח הכספי של העסק.

בשנת 2009 חיפשתי איש מקצוע באינטרנט. הייתי כבר מאוד סקפטי לגבי אתרים שמספקים חוות דעת על בעלי מקצוע ולכן כשאתר מידרג נטען לי בפעם הראשונה בדפדפן – גם אליו ניגשתי בספקנות. אבל אז קרה משהו שקנה אותי בתור לקוח, אבל גם העלה בי שאלות.

11 שנים אחרי, ישבתי ושאלתי את נוחם –

איך הוא מנהל את הקונפליקט בין ערכים לכסף? איך הוא נערך בתור בעל עסק למשבר כמו הקורונה? מה הסיפור שהוביל אותו להקים את אתר מידרג? מהי חברה לפי הגדרתו של נוחם? ומהו פרוייקט ״שׁעה טובה״ שיזם?

בסוף פברואר, ממש בתחילת הקורונה, יואב החליט לעשות צעד אמיץ, לעזוב את הסטארט-אפ הקודם שלו ולפתוח דף חדש – דווקא בתקופה בה העולם נמצא במשבר כלכלי ותעסוקתי, ועסקים נסגרים כי לא מצליחים לייצר הכנסות, יואב הקים סטארט-אפ וגייס בשבילו 2.5 מליון דולר.

בין לבין הוא גם מוצא זמן לעזור לאנשים למצוא עבודות בפוסטים חודשיים בפייסבוק.

אז האם אפשר להקים סטארט-אפ בתקופה כמו הקורונה, ועוד לגייס לו כסף ועובדים כאילו אנחנו ב-2019? יואב וילנר מוכיח שכן.

ד״ר עמיחי עמית הוא מרצה באוניברסיטת תל אביב בחוג לפילוסופיה וחבר סגל בקרן מנדל שמטפחת מנהיגות חינוכית. אבל אותי עניין לדבר איתו על שתי יוזמות מרתקות שהוא יזם בזמנו הפנוי – “מעלות” שעוסקת בלימודי משבר האקלים והשניה היא “משמע” – מיזם שמעודד דיון פילוסופי בשאלות של משמעות בחיים.

דיברנו על אושר ומשמעות, על הקשר בין כל הפרוייקטים שהוא עושה, האם אדם שעוסק בעשייה חברתית כמוהו לא דואג לכסף? מה הוא ממליץ למישהו צעיר שרוצה ללמוד פילוסופיה? והאם יש מה לעשות עם משבר האקלים?

מה זה סטוריטלינג? איך אפשר להתאים את המסר שלכם למי ששומע אותו? איך הבגדים שאתם לובשים יכולים להשפיע על הסיפור שלכם? איך להשתמש בסטוריטלינג בניהול עובדים? מה הופך סיפור למעניין? ומה זה מותג הקול?

קרן רייטלר עושה המון דברים – במהלך הקורונה התחילה פרוייקט מגניב בשם ״האקדמיה של קליקר״, בו אפשר ללמוד ממגוון הרצאות וידאו. בקרוב היא גם עומדת לצאת למסע של נוודות דיגיטלית ובמשך שנה תנהל את Method Queen, עסק הסטוריטלינג שלה, מרחוק.

אז רגע לפני שהיא טסה רציתי לתפוס אותה לשיחה על סטוריטלינג ואיך הוא יכול לעזור לנו בחיים ובקריירה.

לנתי יש אובססיה לכסף. כבר בגיל 13 הוא התחיל להתעניין בפיננסים, ושלוש שנים אחרי, בגיל 16 התחיל לעבוד בקרן גידור. סך הכל ילדות רגילה.

בשלב מסוים החל לייעץ פיננסית לחברים שלו בפוסטים בפייסבוק. הפינה הקטנה הובילה אותו בסופו של דבר לפתוח קבוצה בשם ״נינג’ה פיננסית״ שעוסקת בפנסיות וחסכונות ומונה 42,000 חברים

אז איך הוא הגיע לעבוד כבר בגיל 16 בקרן גידור? איך אפשר לעשות כסף מניהול קהילה? איך כדאי להתנהל כלכלית בתקופות של אי וודאות כמו בקורונה? ומה הוא מספר על הקשר בין היכולת שלנו לחסוך לבין איכות החיים שלנו?

לאבי שטרן יש קבוצה מקסימה בפייסבוק שנקראית Money Talks – בה הוא ושותפיו מפרסמים מאמרים מאוד מפורטים על איך כסף עובד. בעצם הם לוקחים נושא מורכב ולא ברור כמו כסף ומנגישים אותו לכל מי שרוצה להבין אותו בצורה פשוטה ובגובה העיניים.

אז דיברנו על כסף. אבל לא רק –

מה זה אומר למצוא את ההצלחה בכישלון? איך מעיסוק באומנות כנער ולימודים בבצלאל הוא הגיע לעסוק בתחום הכי רחוק משם – פיננסים? למה הוא הקים את הקבוצה Money Talks? ואיך הוא מנהל משא ומתן עם נותני שירות שהוא עובד איתם?

ד״ר יאיר בן דוד הוא חוקר ומרצה בתחום הפסיכולוגיה של המוסר. מה זה בדיוק?

ליאיר יש בלוג ב-״הארץ״ שנקרא ״מידה טובה״ בו הוא כותב ודן על סוגיות מוסר שונות.

ויש מקום לדיון, כי מוסר בעולם החדש הוא מושג מורכב ואף משתנה עם הזמן – הוא מושפע ישירות מסט הכללים החברתיים של הקבוצה לה אתה שייך, מהערכים האישיים שלך, ואפילו מושפע מאינטרסים כלכליים או פוליטיים כמו שראינו במלחמה בין טוויטר ופייסבוק לפני מספר חודשים.

אז מה כלול במושג שנקרא מוסר? למה ליברלי לא בהכרח יותר מוסרי? מה זו הדחקה מוסרית?

מה העתיד של המוסר בהייטק ובטכנולוגיה? ואיך הוא ישפיע על האלגורית׳ם של המוצרים שפוגשים בסוף מליוני משתמשים?

מיכל הייתה קצינת הספורט הראשונה בצה״ל, תפקיד שלא היה קיים לפניה. היא גם אחת מפסיכולוגיות הספורט הראשונות בישראל. בקיצור – חלוצה בתחומה.

בשיחה על אמביציה ועל יצירת מיינדסט מנצח, מיכל סיפרה לי איך הספורט הוא קודם כל הגישה שלך לחיים.

אז איך היא נהייתה קצינת הספורט הראשונה בצה״ל? איך גורמים לאנשים להאמין שהם יכולים להצליח? מה צריך כדי ליצור שותפות עסקית או זוגיות מוצלחת? ומה אפשר לקחת מהספורט לחיים ולקריירה שלכם?

התרבות המערבית מקדשת ומאדירה את הנעורים. לא רק זה, גם הטכנולוגיה יוצרת פערים עוד יותר גדולים בין הדור המבוגר לצעיר, מה שעלול להביא להדרה ולתופעות כמו גילנות בחברה.

ללא מציאת משמעות חדשה, זקני השבט יכולים לחוות ירידה משמעותית באיכות החיים שלהם. בגלל שכולנו בסופו של דבר נגיע לתקופה הזו בחיינו, הזמנתי לשיחה את חגי מלמד, עובד סוציאלי וגרונטולוג, כדי לדבר על איך אנחנו יכולים להתכונן כבר עכשיו לתקופת הגיל השלישי.

אז מה זה לעזאזל גרונטולוגיה? איך חגי, אדם צעיר, הגיע לעסוק בתחום הזה?

איך אנחנו יכולים להכין את עצמנו לגיל השלישי? מהו שריר המשמעות ולמה אנחנו צריכים לפתח אותו לפני שהזקנה שתגיע?

הרבה לפני הקורונה שמשנה את הרגלי העבודה שלנו, אלי ונטורה עבד מהבית. למעשה, כבר ב-2013 הוא החל לנהל את עסק האי-קומרס שלו בשלט רחוק, לנהל עובדים הנמצאים ברחבי הגלובוס ולהצמיח את העסק שלו משנה לשנה.

אז איך הוא עושה את זה? איך מפתחים משמעת עצמית בין כל הפיתויים של הבית? איך לנהל את היום ואת המשימות בצורה אפקטיבית? איך לנהל עובדים מרחוק? מה זה עבודה היברידית ולמה לדעתו של אלי זה מודל העבודה העתידי שאנחנו הולכים אליו?

גד מאור, מנכ״ל ושותף בסטארט-אפ בשם Storemaven, מוביל מהפכה שקטה בארץ בתחום גיוס העובדים – הוא מגייס ללא קורות חיים, באמצעות שיטה שמסתכלת על תהליך הגיוס בצורה חדשה.

אז איך נראה תהליך גיוס ללא קורות חיים? מה האג׳נדה שעומדת מאחורי זה? מה הבעייתיות של קורות חיים? ואיך הסיפור האישי של גד השפיע על פיתוח השיטה?