פופקורן פודקאסט – כל הפרקים

להשפיע על אנשים, לנצח במשא-ומתן, לשכנע מישהו לעשות משהו, לשנות זכרונות – אלו רק כמה מהקטגוריות של ״הנדסת תודעה״ – תחום שעדיף להכיר, כי הוא נמצא בשימוש סביבנו כל הזמן.
ד״ר לירז מרגלית, בעלת דוקטורט בפסיכולוגיה ומומחית בתורת המשחקים וכלכלה התנהגותית, ומהאנשים שאני הכי אוהב לעקוב אחריהם בלינקדאין, הגיעה ללמד אותי איך להנדס תודעה בעצמנו. היה כל כך מעניין שלא הצלחנו להפסיק לדבר. אז הפרק הזה הוא חלק ראשון מתוך שניים.

בעידן של ריבוי דעות ואג׳נדות שאנחנו פוגשים בסושיאל, בו כל אדם שני הוא עיתונאי או משפיען, ובטח עם התפתחות הבינה המלאכותית – הנושא של אמון הוא קריטי לעתיד של האנושות. איך אוכל לדעת שמי שאני פוגש באמת יודע לעשות את מה שהוא אמור שהוא יודע לעשות? איך אני יכול לדעת שמי שהמליצה עליו באמת התכוונה לזה? איך אדע על מי לסמוך?
יש אנשים שמנסים לפתור את הבעיה. אסף גלבוע אמיר הוא המייסד והמנכ״ל של Grappa, חברה שבונה את ה-Trust Graph לעולם הטאלנט, כלי שמטרתו למפות על מי אפשר לסמוך ובאיזה הקשר.

בסופו של יום, הבינה המלאכותית עובדת עם מה שאימנו אותה עליו. זה אומר שעיוותים שקיימים בדאטה רק יתעצמו. למשל, אם תתנו למידג׳רני לג׳נרט תמונה של CEO, כנראה שתקבלו תמונה של גבר ולא של אישה. ואם תתעקשו לקבל תמונה של מנכ״לית, אז היא תוצג בצורה מאוד סקסיסטית.
אז נשאלת השאלה – איך מייצרים תוצאות יותר מאוזנות? האם זו אחריות של החברות שמפתחות את הבינה המלאכותית ״לתקן״ את הדאטה עליו מאמנים את ה-AI? האם בכלל יש מקום להתערב? או האם זה אחריות שלנו כמשתמשים?

מרוב שאנחנו ממוקדים כל הזמן בעתיד וביעד הבא – אנחנו עלולים להעביר חיים שלמים בלי להיות מרוצים מהרגעים שכבר קרו. תוך כדי תנועה, אנחנו מזיעים, מתאמצים, מג׳נגלים את החיים – ומה אנחנו שוכחים? ליהנות מהדרך. ליהנות מהרגע.
אז הזמנתי את שירלי יובל יאיר, בעלת MA בפסיכולוגיה קלינית, ובעלת הפודקאסט “להנות מהדרך”, כדי לשמוע ממנה על המדע מאחורי האושר, ואיך כלי פסיכולוגי שפיתחה יכול לעזור לכם להעביר את החיים בצורה יותר בריאה, נעימה ומאוזנת.

הפעם בפופקורן, אני מארח את ערן גפן, מייסד חברת G^Team, חברה לייעוץ אסטרטגי שעוזרת לחברות לפתח מנועי צמיחה חדשים. ממש השבוע יוצא ספר חדש שכתב, “100” – בו הוא משתף את התובנות שלמד ממאה המנכ”לים המובילים בישראל. ערן הכניס אותם ל״מעבדה״ שלו – פגש, ראיין, וגם עבד בצמוד עם רבים מהם, וזיקק את הטייקאווייז המרכזיים שאפשר ללמוד מהם.
דיברנו על מה קובע הצלחה ניהולית, איך לזהות את הכישרון הייחודי שלך ולהתמקד בו, ועל ההווה ועל העתיד של ניהול סטארטאפים וחברות.

מה השאלות שחייבים לשאול כשמגיעים להשקיע את הכסף שלנו? מתי מתאים לקבל החלטות על בסיס אינטואיציה ומתי עדיף אקסל מסודר? איך להקטין את הסיכויים להיכשל בהשקעות? ואיך נראה סטנדרט גבוה של ציפיות ממי שנשקול להשקיע אצלו?

כשזה נוגע לניהול הכסף שלנו, יש לנו נטייה ״להקטין ראש״ ולסמוך על פרסומות, או על אנשים שמוכרים לנו חלומות. אז במקום שנקבל החלטות שמבוססות על אינטואיציה, הזמנתי יזם נדל״ן צנוע והגון (לעומת מה שהתרגלנו לראות בסושיאל) שמנהל השקעות של מיליארד דולר, כדי ללמוד ממנו לשאול את השאלות הנכונות, כאלו שיכולות לעזור לנו להימנע מטעויות שיעלו המון כסף.

מה זה בעצם בית? איך מתמודדים עם בלגן? מה הבית שלנו אומר עלינו? ולמה קודם מסדרים ורק אז קונים? איך נייצר לנו פינה של שקט?
בית זה מושג רחב שיש לו כל כך הרבה משמעויות. הריח שעולה מהתבשילים במטבח, הספרייה עם הספרים שאספת כל החיים, הספה יד שניה ששמרת מתקופת הרווקות, העציצים שאתה דואג לטפל בהם. אבל בית זה גם הארון המבולגן, הצעצועים המפוזרים של הילדה, ערימות הכביסה, הכלים שבכיור ועוד המון משימות של ״תחזוק״ שרק תורמות לתחושה שאנחנו בסכנת הצפה. אז איך בתוך כל הרעש הזה, וההצפה הזו, אנחנו מוצאים לנו מקום של שקט?
לשם כך הבאתי לפה את המומחית הגדולה בנושא הזה בארץ, הלא היא שירלי אבנון קרייזל, הלא היא מחברת הספר ״הבית האופטימי״, שגם מנחה פודקאסט עם אותו השם, היא מרפאה בעיסוק בבריאות הנפש, מנחת קבוצות, מסדרת בתים ומעצבת פנים.

אוכל זה נושא שיש לנו מערכת יחסים מורכבת איתו. במיוחד בעולם החדש, על שלל הטרנדים, מיתוסים, יועצים ומתכונים שמפתים אותנו מכל כיוון. טרנד אחד אומר לנו לאכול רק מן הצומח, השני אומר לנו לאכול שומנים בלבד ולוותר על הפחמימות, והשלישי קורא לנו לדלג על ארוחת הבוקר, שבכלל חשבנו שהיא הארוחה הכי חשובה ביום. בקיצור זה כל כך מבלבל, שכשאני פותח מקרר אני כבר לא יודע מה לאכול.
אז הפעם בפופקורן הזמנתי את אלמוג גולד, מומחית לתזונה ואסטרטגיות אכילה, שתעשה לי סדר בתפריט, תשבור מיתוסים, ותעזור לי להבחין בין עיקר לתפל. ואולי, בתקווה, תתן לי קצת בהירות בנושא של תזונה.

איך מעבירים מסר שמייצר התנגדות אצל אנשים? למה חשוב לבצע בחירות מתוך מודעות? ומה עושים בחוות החופש?
כשהעולם עובר הסתגלות, זה לא עובר חלק – מישהו משלם על זה מחיר. כלומר, גם לשינויים שאמורים לקדם את העולם למקום יותר טוב יש צדדים פחות יפים.
תרבות השפע שהתפתחה בעידן שלנו הביאה אותנו לאכול פחות בריא ולהיות פחות מודעים לאוכל שעל הצלחת שלנו. ולא רק אנחנו משלמים מחיר – גם בעלי החיים.
ישבתי לשיחה עם עדית רומנו, מייסדת ומנהלת שותפה של חוות החופש. לפני 12 שנים עברה מהמגזר העסקי למגזר השלישי, כדי להקדיש את חייה לשינוי שהיא רוצה לראות בעולם, ולהעביר את המסר שלה בדרכים של אהבה, כבוד, וחמלה.

בניגוד למאפיינים פיזיים שלנו, שהם תולדה ביולוגית, המוח שלנו צומח ומשתנה גם בזכות גורמים פנימיים וחיצוניים – הסביבה בה גדלנו, החינוך שספגנו, האנשים שפגשנו, החוויות שחווינו. וגם – הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו. בעצם, כשמדובר במוח, גנטיקה היא פוטנציאל ולא גורל שלא ניתן לשינוי.
ד״ר קרן בן יצחק, מומחית למדעי המוח ולפסיכולוגיה מחקרית ופסיכותרפיסטית, לקחה אותנו למסע מרתק אל המוח, לנפש ולרגשות שלנו, ועל הקשר שלהם ליכולת שלנו להסתגל לשינויים.

אפשר ללמוד המון מסיפורים על החברות הכי גדולות בעולם. כי למרות הגודל וההצלחה הנראית לעין, מאחורי הקלעים יש המון סיפורים של אי הצלחות, צמתים, משברים ואתגרים – בדרך ליצירת המותגים שאנחנו מכירים היום.
נתן לייבזון, יזם חברתי, הביא כמה סיפורים מרתקים מתוך הספר החדש שלו: Untold Stories of Top Brands וסיפר איך חברות כמו Nike, Figma, Airbnb, Wolt ו – Nordstorm הסתכלו לאתגרים בעיניים, ויצרו פתרונות שהפכו את המוצרים שלהם למצליחים.

איך עושים פרסומות מעניינות למוצרים משעממים? למה הדבר הכי חשוב בשיווק זה להבין בני אנוש? מה הופך קופי לטוב? מהי דחיינות יצירתית? ולמה חשוב שמותגים יבינו מי ״האויב״ שלהם?
בעידן בו אנחנו רווים בתכנים ובפרסומות, ונדמה שכולם נהיו מותגים שמנסים למשוך את תשומת ליבנו, חשבתי שיהיה מעניין לשמוע ממישהו שהמקצוע שלו הוא ממש זה – למשוך תשומת לב, בעזרת קריאייטיב.
שלמה הוא קופירייטר שכבר הספיק לעשות קריאטייב למותגים כמו סימנס, בורגר קינג, ומישלן – והוא רק בן 28. כשעבד בקרן ההון סיכון גראונד אפ, עזר לעשרות סטארטאפים להפוך את התוכן והפרסומות שלהם ליצירתיות יותר. הוא סיפר על תהליך הקריאייטיב שלו ושיתף בטיפים ותרגילים פרקטיים לניסוח מסרים ופיתוח רעיונות יצירתיים.

האם אפשר להגיע לחיי נצח? מהן הטכנלוגיות החדשות שאולי יובילו אותנו להיות בני אלמוות? ומהי טכנולוגיית הקריספר? האם זה קשור לאיך אנחנו תופסים זיקנה? האם נרצה בכלל לחיות לנצח?
יש המון התפתחויות חדשות ברפואה ובטכנולוגיה שיאריכו את החיים שלנו בקרוב, עד גיל… 250?
בלתזר רועי תירוש, אדם חושב, רופא, מרצה בתחום חקר המוח ומייעץ לחברות ביוטק, הגיע לפופקורן לספר לי על המחקרים הכי עדכניים בתחום. לא הצלחנו להימנע מלדבר גם על הצד הפילוסופי – החיים והמוות, הצדדים הטכניים שיקרבו אותנו לנצח את הזיקנה, ושאלות על תודעה וגוף, תרבות שפע, זיקנה וחרטה, ופומו ומשמעות.

איך לנהל? העולם מלא בעצות מצוינות. אבל בחיים? בחיים הכל יותר מסובך. זהו פרק על הבולשיט שבעצות הניהוליות, ואיך נהפוך אותן לעצות פרקטיות שכן חסינות בפני העולם האמיתי. כמה אוטונומיה צריך לתת לעובדים? והאם זה נכון לגבי כל עובד? איך כן נותנים פידבק לעובד (רמז: בלי...

שבוע לפני שנכנסה לרשימת 100 המשפיעים של דה-מרקר, הגיעה לינור דויטש לפודקאסט, והסבירה לי סוף סוף מה זה אומר להיות הלוביסטית של הציבור.
כשאנחנו חושבים על המדינה ומנהיגיה, האינטרסים שהיא מקדמת, סדר העדיפויות שלה – אנחנו תמיד מרגישים כמו דוד מול גולית. בניגוד לסיפור המקראי – פה גוליית כל הזמן מנצח. אבל רגע, אם חברי הכנסת נבחרו על ידינו, ואמורים לייצג אותנו, איך זה שדוד לא מנצח? איך זה שהבנקים, וחברת החשמל, וענקים אחרים מצליחים להעביר חוקים שעושים להם טוב ולנו פחות?

מיהי לינור? איך בדיוק היא מגינה עלינו הציבור בכנסת? מה זה לובי 99 – המיזם החברתי המטורף שהיא שותפה בו? ואיך גם אתם תוכלו לעזור לה ולחבריה לעזור לעצמכם? על כל זה דיברתי איתה בפרק.

עובדים אוהבים לגחך כשהם עוברים ליד התמונה במשרד שכתובים בה הערכים של הארגון. אבל זה לא חייב להיות ככה. איך עושים את זה אחרת?

מהנסיון שלי בסטארטאפים, ערכי החברה לרוב משקפים את ערכי המייסדים. כשכולם מכירים את כולם, אוכלים צהריים ביחד ובאותו הראש, קל לבנות תרבות טובה. אבל האתגר מתחיל כשהחברה צומחת – מגיעים עובדים חדשים, מגוונים ושונים ושמירה על התרבות המקורית הופכת למורכבת יותר.

דנה ברזילי, Chief People Officer ב-Overwolf, לקחה אותי למסע דרך החברות בהן ניהלה את תחום משאבי האנוש, וסיפרה לי מנסיון איך בונים ערכי ליבה לסטארטאפ קטן (Overwolf) או לחברה ענקית (IKEA), ואיך ערכים יכולים להפוך ממשפטים יפים באנגלית לכלי עבודה יומיומיים שמתווים דרך.

יצאתי מההקלטה של הפרק הזה כמו אחרי זריקת אנרגיה. אולי כי האורחת, דניאל ביטון, רק בת 27 וכבר מנכ”לית ובעלים של קבוצת חברות E.D.I אנרגיה – חברת אנרגיה מתחדשת. אולי כי הספיקה לדבר בכנסת ולגרום לשינויים אמיתיים ביחס של המדינה ליזמים בתחום האנרגיה המתחדשת.
או כי היא הזכירה כמה חשובים תחושת מסוגלות, אומץ והתמדה – כל אותם ערכים שכל כך מהותיים כשאנחנו רוצים להוציא משהו לפועל בעולם שמלא בהתנגדויות ומכשולים. יצא פרק מחשמל.

מרבים לזלזל בפילוסופיה שהיא שמורה לפריבילגים שמדברים על נושאים ברומו של עולם, כאלו שלא נוגעים לחיים האמיתיים. אבל! האורח של היום מגיע לערער על החשיבה הזו ולהוכיח עד כמה פילוסופיה היא פרקטית ומעשית.
דיברתי עם ישראל סורק, מרצה לפילוסופיה בקרן מנדל למנהיגות, על הצדדים המעשיים יותר של הפילוסופיה. וכיאה לפילוסופיה, נגענו בהמון נושאים שכביכול לא קשורים אחד לשני – אריק איינשטיין, דון קישוט, טראמפ, בינה מלאכותית, טיק טוק ואפילו במהו קיטש – אבל מאחורי כולם מסתתרת משמעות עם עצות פרקטיות לחיים טובים יותר.

כשפגשתי בפעם הראשונה את נטע ברסלר (שמדורג מס׳ 7 בעולם כמנטליסט), הוא ניחש איזו מילה בחרתי, מספר אקראי, ותוך שניה החזיר אותי להיות ילד. בפתיחת הפרק הוא עשה את זה שוב. ואז הבנתי, יש כמה אופציות – או שהוא קורא מחשבות, או שהוא מכשף, או שאפשר ללמוד ממנו דבר או שניים על איך אנשים חושבים.

אז הזמנתי אותו לפופקורן, כדי שאולי יסכים ללמד אותי דבר אחד או שניים על בני אדם, איך הם חושבים, ואיך אפשר להשפיע על החשיבה שלהם. דיברנו על פסיכולוגיה אנושית, נרטיבים, תפיסת מציאות, העברת מסרים – ואיך כל זה מתחבר לדבר שנקרא קסם.

מה הפסיכולוגיה שמובילה אדם להיות שמרן או ליברל? מה זה בדיוק Woke והאם זה אומר שכל השאר ישנים? מה ההבדל בין פרוגרסיביות לליברליות? למה אין באמת צד אחד צודק? והאם היהדות לוקחת צד?

רבים מגדירים את עצמם כליברלים או כשמרנים, אבל האם אנחנו באמת מבינים מה זה אומר? אחרי השיחה עם אלישע רוזנצוויג הבנתי שההגדרות האלה הרבה יותר מורכבות ממה שחשבתי. אלישע עזר לי לעשות סדר בסיפור הזה ולהבין איך כל צד תופס את המציאות ומאיזו זווית הוא נוטה להסתכל עליה.