פוסט אורח | אדוה צור ובר שחרור
הכל התחיל כשאחותי הקטנה התקשרה אליי לא מזמן ואמרה לי – “יש לי חדשות טובות ויש לי חדשות רעות. וואלה, מאוגוסט אני מחפשת עבודה, והחדשות הטובות הן שמצאתי! ואפילו עבודה די טובה, שמתאימה לי, אבל –
מדובר בהתחלה מיידית
ואני מקבלת אבטלה עד יוני
אז..
תזכירי לי למה אני צריכה לקחת את המשרה הזו?
למה אני צריכה להגיד כן?”
אז זהו. שעל ה’כן’ הזה התכנסנו לכתוב לכם מאמר.
הנה כמה דברים, מעוגנים במחקרים ובניסיון שלנו כיועצות תעסוקה וקריירה, שיכינו אתכם לחזרה למעגל העבודה.
משבר הקורונה המתמשך הביא רבים מאיתנו לחתום ולקבל את דמי האבטלה שמגיעים לנו, ולתקופה מאוד ממושכת. כמה ממושכת?
עד כדי כך שלפעמים המניעים שלנו לצאת לעבוד נהיים מטושטשים. הרי – אם אני יכול/ה לקבל משכורת חודשית מהביטוח הלאומי בחצי השנה הקרובה – למה שאחזור לעבוד?
למה שאכנס למשרה בכניסה מיידית, גם אם היא טובה באופן יחסי?
או אם תרצו – מה יוצא לי מזה?
אנשים הולכים לעבודה מכל מיני סיבות, וזה נכון שאחת הסיבות המרכזיות והחשובות שבהן היא הכנסה כלכלית, אבל – האם יש סיבות נוספות שגורמות לנו לצאת לעבודה? הרבה מאיתנו לא תמיד זוכרים את זה,
או לפחות לא מחזיקים את זה במקדימה של הראש, אבל יש בעבודה לא מעט מאפיינים שעוזרים לנו בחיים. לפעמים הם כל כך תואמים לצרכים שלנו, עד שכסף הוא לא הפרמטר המוביל.
אז כן, יש לכם עוד מוטיבציות לצאת לעבוד חוץ מכסף.
אם נוכל להבין מהן המוטיבציות הנוספות, אותם פרמטרים נוספים שהעבודה מספקת עבורנו, נוכל לבחון האם זה רלוונטי ועונה על הצרכים שלנו, כך שלא נהיה בחל”ת עד סוף יוני.
אז מהי הפונקציה שהעבודה ממלאה בחייכם?
את השאלה הזו יש לשאול מספר פעמים במהלך חייכם התעסוקתיים.
כן, זה נכון, ה’מה’ שלנו משתנה.
כל פעם התפקודים של העבודה בחיינו משתנים בהתאם לצרכים העיקריים שמנהלים אותנו בתקופה ספציפית.
כדי לסייע לנו לענות על השאלה הזו, אפשר לקרוא מחקרים שביססו את המושג ‘אוריינטציות עבודה’ (Bellah, Madsen, Sullivan, Swidler, & Tipton, 1985 ; Wrzesniewski, McCauley, Rozin, & Schwartz, 1997).
רגע של הסבר; אוריינטציית עבודה מייצגת את אמונתו של האדם לגבי משמעות העבודה עבורו. הפונקציה שהעבודה ממלאת בחייו, הערכים והנחות היסוד שהאדם מחזיק בהם בתחום העבודה (2014 ,Baker & Dekas).
המחקרים האחרונים בתחום ( Willner, Lipshits-Braziler, & Gati, 2019 ; שחרור וליפשיץ- ברזילר, 2020), מציגים חמש אוריינטציות.
בואו נמנה אותן:
-
אוריינטצית פרנסה: המחזיקים באוריינטציה זו רואים בעבודה כפעולה אינסטרומנטלית המספקת משאבים כספיים ואמצעי להכנסה וביטחון כלכלי.
-
אוריינטצית קריירה: המחזיקים באוריינטציית קריירה רואים בעבודתם מקור להערכה עצמית והכרה חברתית על הצלחתם באמצעות הישגים וקידום במקצועם.
-
אוריינטציית ייעוד: המחזיקים בארויינטציית ייעוד רואים בעבודה כמטרה תכליתית בפני עצמה, ולא שמים דגש על גמול חיצוני לה. עבורם העבודה מספקת משמעות ומשימה אישית.
-
אוריינטציית תעסוקה: המחזיקים באוריינטצית תעסוקה רואים בעבודה אמצעי למילוי של זמן וכמספקת פעילות ומסגרת.
-
אוריינטציית שייכות חברתית: המחזיקים באוריינטציה זו רואים בעבודה מסגרת המאפשרת לאדם להיות חלק מקבוצה משמעותית ומענה על הצורך בקהילתיות ותחושת שייכות.
(שחרור וליפשיץ ברזילר, 2020)
לאחר שתזהו את ה’מה’ (או, אם תרצו, ה’מה-ים’) העיקרי/ים שמובילים אתכם כעת, תוכלו לבצע בחירה בנתיב שיספק עבורכם מענה מותאם יותר לצורך של העכשיו התעסוקתי שלכם.
הנה דוגמה: זיהיתי שכרגע, לאחר עשרה חודשי אבטלה, הצורך הכי קריטי הוא הכנסת פרנסה איכותית ויציבה. אבל הבדידות בתקופה הזו גמרה אותי, אני חייבת לעבוד במקום עם צוות, עם אנשים דומים לי. לא עוד תפקידים סוליסטים מול הלפ-טופ.
ניחשתם נכון, מקרה קלאסי של אוריינטציית פרנסה עם אוריינטציית שייכות חברתית.
נעשה עוד אחד, כי זה כיף, נכון?
זיהיתי שכרגע, מול הצעת העבודה הזו, נדלקו לי שתי נורות בגוף. אחת באזור הידיים, אחת באזור הרגליים. זו של הידיים רוצה ליצור, לבצע, להתעסק, לעבוד. כן, זה נשמע כמו אוריינטציית תעסוקה (באזינס, מילוי זמן) אני רוצה למלא את הזמן שלי. הנורה השניה, זו שברגלים, מאותת לי על תנועה קדימה, פיתוח והתפתחות. כן זו משרה טובה, כזו של גדולים, זה כולל להיות יד ימינה של הסמנכ”לית, אני מתפתחת פה. נשמע כמו אוריינטציית קריירה.
אוקי, אז דיברנו על האוריינטציות, כלומר על התפקודים שעבודה ממלאת בחיינו.
ועכשיו בואו נדבר יותר תכלס –
למה כדאי למלא את הבינתיים? למה להמשיך לפתח את עצמי התעסוקתי גם עכשיו?
-
רווח (gap) בקורות חיים – נכון, זה עניין שקורה, וככל שאנחנו מתבגרים בתקופת החיים-עבודה שלנו, יש מצב שנראה אותו יותר (M. Burrage, Retrieved February 6, 2021 ). יחד עם זאת, רווח בקורות חיים מייצר סימני שאלה אצל מעסיקים לגבי ה’סיכון’ בהעסקה שלנו- האם יש לנו קושי עם חוקים וכללים? קושי ‘להחזיק’ משרה לאורך זמן? (C. Benson, Retrieved February 6, 2021). אבל היתה קורונה, וכולם יודעים את זה.. אז למה שאדאג למלא את ה’גאפ’ בקורות החיים שלי? אז בואו לא נשכח, שלפעמים קורות החיים שלנו מדברים לבד, בלעדינו. ואז, אין לנו את ההזדמנות להסביר את את הרווח בקורות חיים. להסביר שקיבלנו אבטלה ורק אז חזרנו לעבוד, ולהסביר מדוע עשינו את זה. אגב, יש מעסיקים לא יאהבו את זה שעמדתם במקום שנה או יותר, והסתפקתם באבטלה במקום לחשוב יצירתי ולהתקדם במקצוע שלכם. אז הקטע הוא לדעת איך לתווך את ה’גאפ’ הזה כבר בתוך קורות החיים שלכם. אנחנו קוראות לזה- ‘רווח מוסבר’, ומציעות למלא את הרווחים עוד לפני שהם נפערים. ה’איך’ מגיע בחלק הבא.
-
עיצוב תחושת יציבות עצמית והגדלת ביטחון עצמי – התחושה הנפלאה הזו שאנחנו שולטים במצב, שאנחנו מייצרים יציבות עבור עצמנו. בזמני ה’בינתיים’ נוצרת תחושה של בילבול, איבוד שליטה שמביאות לא פעם לירידה בביטחון העצמי ובזיהוי הערך והיכולות שלנו. מילוי ה’בינתיים’ מחזיר את השליטה לידיים שלנו ומהווה בסיס ליציבות העצמית. כך, מתאפשר פוטנציאל למימוש של היכולות שלנו והחזרת זיהוי הערך שלנו, כך שגם הביטחון העצמי מתחזק.
-
פתיחת הזדמנויות פאסיבית – הזדמנויות קיימות כל הזמן, אבל מתי הן נוצרות באופן משמעותי? ככל שהתנועה שלנו גדלה. אתם מבינים, כמעט כל תנועה שנקיים היא פוטנציאל להגדלת הקשרים, הצגת היכולות שלנו, היכרות עם עוד ארגונים/ גופים, זיהוי מה בא לנו בטוב ומה פחות. תנועה היא כל מהלך שאנו עושים שהוא לא הישארות במקום (זו לא הגדרה מחקרית, זו הגדרה שלנו, אבל תתחילו מכאן. אימוץ התנועה בהמשך תגדל ותהיה אינטואטיבית).
אז מה אפשר לעשות כבר עכשיו אם תרצו להכנס למעגל העבודה עוד לפני יוני?
אז כמו שכבר אמרנו – אם יש לכם את הפריווילגיה הכלכלית והלוגיסטית לוותר על דמי האבטלה ולחזור במקום זה לשוק העבודה, אנחנו ממליצות לשקול זאת מאוד בחיוב, ובדיוק מכל הסיבות שמנינו למעלה. מה גם שביוני הקרוב יהיו יותר מחפשי עבודה שיתחרו איתכם על אותם המקומות, אז אולי שווה לכם להקדים אותם? תחשבו על זה.
אם אין לכם את היכולת ו/או הרצון לוותר על דמי האבטלה – אפשר לחשוב על צבירת ניסיון יש מאין.
הנה כמה דוגמאות שחשבנו עליהן במרכז צעירים ירושלים:
-
למשל, התנדבות במקום עם מוניטין ובתפקיד ספציפי שקשור למקצוע שלכם או לתחום שבו אתם רוצים להתנסות, זה מהלך שיכול לקדם אתכם מקצועית וגם להסביר מצוין מה עשיתם בזמן החל”ת. אגב, בתקופה הזאת יש לא מעט התנדבויות שאפשר לעשות מהבית ובחלקיות משרה, כך שאפשר להתקדם גם מבלי לשלם על זה בהרבה זמן.
-
את אותו המהלך אפשר לעשות גם בפיתוח של פרויקט צד (כפי שכבר אמר את זה קודם ליאור פרנקל בספרו המומלץ “תעשה את זה כבר”). כלומר, פיתוח של פרויקט שאתם עושים נטו כדי לצבור את הניסיון התעסוקתי שאתם זקוקים לו, או נטו כי זה מעניין אתכם.
למשל, לבנות את האתר הזה שתמיד רציתם, או לכתוב סדרת פוסטים / כתבות לניוזלטר של אנשי מקצוע בתחום שלכם.
נגיד בהקשר הזה שאם אתם סטודנטים, גם התמחות או מלגה הן אופציות נהדרות שיכולות לאפשר לכם גם להמשיך לקבל את האבטלה שמגיעה לכם, וגם להמשיך לצעוד קדימה בתקופה הזו, אל עבר השורה הבאה בקורות החיים שלכם.
-
אופציה נוספת היא לעשות ג’וב קראפטיניג (ג’וב וואט?) – עיצוב של המשרה הנוכחית שלכם מחדש. אם אתם עובדים כרגע במשרת מזכירות למשל, אבל יודעים שבשנים הקרובות תרצו ותצטרכו גם ניסיון במשאבי אנוש, מכירות וייעוץ, הציגו בקשה לבוס.ית שלכם להשתלב בגיוס לתקן הבא שיהיה במשרד, או לבנות / לשדרג דף נחיתה לאחד המוצרים שנמכרים בחברה, או אפילו לכתוב תסריט לשיחות המכירה שהקולוגות שלכם מנהלים על סמך ההיכרות שלכם עם החברה.
נסו למסגר את המשרה הנוכחית שלכם מחדש, ולהוסיף אליה ערך שיעזור לכם בהמשך.
-
בינתיים אתם גם יכולים לחשוב מה אתם רוצים לעשות ב-2-5 שנים הקרובות, כלומר לנסות לנסח לעצמכם לאן אתם פחות או יותר שואפים. בעבודה הבאה שלכם זה כנראה ייתן לכם יותר שביעות רצון (אפרופו אוריינטצית ייעוד). איך יודעים מה רוצים לעשות? “פותחים את הרדאר” למקצועות מעניינים (“מתחבטי מקצוע” היא קבוצה מומלצת), קוראים תיאורי משרות רנדומליים ושואלים אנשים חדשים “היי. במה את.ה עובד?”.
-
למיטיבי לכת – ממליצות לכם להכין רשימת SKILLS; מיומנויות וידע שאתם צריכים לצבור לעבר העתיד המקצועי שלכם. תחשבו על מיומנויות שבטוח צריך ועל מיומנויות שירימו לכם אבל הם לא MUST. סמנו מה כבר צברתם, וחשבו איפה אתם יכולים לצבור את השאר בשנים הבאות (זוכרים התנדבות, למשל?). מאיפה יודעים איזה SKILLS להכניס לרשימה? תסתכלו על משרות.
אז לסיכום,
-
זהו את האוריינציות שלכם ובחנו מה עבודה יכולה למלא בחייכם כרגע.
-
התחילו לחפש עבודה לפני יוני (אתם רוצים למצוא עבודה ועכשיו היא תקופה שבה פחות אנשים מחפשים בהשוואה למה שצפוי לקרות ביוני)
-
ומלאו את הרזומה שלכם בהתקדמות וצבירת ניסיון תעסוקתי יש מאין.
אדוה צור, אדוה צור, בת 30 מירושלים, נשואה לניל.
יועצת תעסוקה במרכז צעירים ירושלים.
מלווה אנשים במציאת עבודה דרך שימוש בכלים מעודכנים ומיתוג עצמי.
מנחה ומפתחת סדנאות הכוונה תעסוקתית.
בעלת B.A בתקשורת וחינוך, M.A באבחון וטיפול בלקויות למידה, מהאוניברסיטה העברית.
מאוהבת בירושלים ובכלבים שחורים.
בר שחרור, יועצת קריירה.
מלווה בעלי.ות ניסיון תעסוקתי משמעותי ופוסט סטודנטים.ות בתהליכי בחירה ושינויי קריירה, במרכז צעירים ירושלים.
מנחה סדנאות ויוצרת תוכן בתחום פיתוח קריירה.
בעלת B.A בחינוך וסוציולוגיה, תעודת הוראה בפסיכולוגיה ו-M.A בייעוץ חינוכי, מהאוניברסיטה העברית.
במסגרת עבודת המאסטר שלי, חקרתי שביעות רצון בעבודה ופרסמתי מאמר בנושא בכתב העת ‘אדם ועבודה’ לפסיכולוגים תעסוקתיים ויועצי קריירה.
אוהבת לחשוב וממלאת מצברים ממפגשים עם אנשים וטבע.